מאפייני אנדוקרדיטיס לאחר צינתור  להשתלת מסתם ריאתי (J Am Coll Cardiol)

תאריך: 01/12/2018
מפרסם: J Am Col Cardio, 2018

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology דנים הכותבים בחשיבות אנדוקרדיטיס כסיבוך לאחר פרוצדורות החלפת מסתם ריאתי בצנתור (Transcatheter Pulmonary Valve Replacement) בילדים ומבוגרים לאחר-ניתוח למחלת לב מולדת המערבת את מוצא החדר הימני.

המומחים מסבירים כי אנדוקרדיטיס זוהה כאחד הסיבוכים החשובים בחולים עם מומים מולדים במוצא החדר הימני (RVOT או Right Ventricular Outflow Tract) ומסתמים תותבים. מטרת המחקר הייתה לבחון את שיעורי אנדוקרדיטיס וגורמי סיכון לסיבוך זה בחולים לאחר החלפת המסתם הריאתי בצנתור למסתם מסוג  Melody. אוכלוסיית המחקר היתה כל החולים בהם בוצעה החלפת מסתם ריאתי בצנתור במוצא חדר ימין כחלק משלושה מחקרים פרוספקטיביים, רב-מרכזיים.

החוקרים מדווחים כי 309 חולים השלימו את פרוצדורת החלפת מסתם ריאתי בצנתור והם שוחררו לאחר אישור מיקום המסתם. חציון משך המעקב עמד על 5.1 שנים, כאשר המעקב הכולל עד ליציאה מהמחקר עמד על 1,660 שנות-אדם.

אבחנה של אנדוקרדיטיס נקבעה ב-46 חולים (חציון של 3.1 שנים לאחר TPVR), כאשר ב-35 חולים דווח על אירועי אנדוקרדיטיס הקשורים למסתם הריאתי המושתל  (34 בעת האבחנה הראשונית, אחד עם אירוע שני).

שיעורי ההיארעות השנתיים של אנדוקרדיטיס עמדו על 3.1% לשנת-מטופל ושיעורי אנדוקרדיטיס ל מסתם הריאתי המושתל עמדו על 2.4% לשנת-מטופל.

חמש שנים לאחר הפרוצדורה, ב-89% מהחולים לא תועדה אבחנה של אנדוקרדיטיס וב-92% מהחולים לא תועדה אבחנה של אנדוקרדיטיס הקשורה למסתם הריאתי המושתל. מניתוח רב-משתני עלה כי גיל של עד 12 שנים בעת ההשתלה (יחס סיכון של 2.3, p=0.011) ושיא מפל מיד לאחר ההשתלה של 15 מ"מ כספית ומעלה (יחס סיכון של 2.7, p=0.002) נקשרו עם התפתחות אנדוקרדיטיס והתפתחות אנדוקרדיטיס הקשורה במסתם הריאתי המושתל  (גיל עד 12 שנים: יחס סיכון של 2.8, p=0.006; מפל של 15 מ"מ כספית ומעלה: יחס סיכון של 2.6, p=0.008).

החוקרים מסכמים וכותבים כי אנדוקרדיטיס הינו סיבוך חשוב לאחר פרוצדורת השתלת מסתם ריאתי בצנתור בילדים ובמבוגרים לאחר-ניתוח עם מחלת לב מולדת, הכוללת את מוצא החדר הימני של הלב. על רופאים להקפיד על רמת חשד גבוהה לסיבוך זה.  חשוב לזהות גורמי סיכון לסיבוך זה בכלל, אך תוך שימת דגש על גורמי סיכון למקרים המתבטאים בחסימה חמורה של מוצא החדר הימני ואי-יציבות קלינית.

J Am Coll Cardiol, 2018, vol 72n No 22

פורסם בקטגוריה חדשות, סקירות , מאת מערכת האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה ילדים.

כתיבת תגובה