כללי

1. מבצע הבדיקות הרפואיות יהיה רופא צלילה המורשה מטעם הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית (להלן- "הרשות").
2. הגיל המזערי לצלילה ספורטיבית יהיה 12 שנה.   עד גיל 18 שנה יש צורך באישור בכתב ע"י שני ההורים.
3. תוקף הבדיקה הרפואית: 5 שנים עד גיל 45 שנה ושנתיים לאחר גיל 45, או קצר יותר – לפי שיקול דעתו של רופא הצלילה הבודק.
4. בדיקה רפואית תכלול אנמנזה על ידי רופא הצלילה ובדיקה גופנית בהתאם לדוגמת הטופס הרצ"ב.  מעל גיל 45 תכלול הבדיקה גם בדיקת אק"ג במאמץ (ארגומטריה).  בכל מקרה, רופא הצלילה רשאי לדרוש ביצוע בדיקות נוספות.
5. כשירות רפואית לאחר תאונת צלילה תחודש רק ע"י היועץ הרפואי של הרשות, עד אז – הצולל בלתי כשיר רפואית לצלול.
6. כשירות רפואית של נכים ושל הסובלים ממצבים רפואיים חריגים תינתן ע"י רופאיי צלילה שיורשו פרטנית לכך על ידי היועץ הרפואי של הרשות.
7. הבדיקה הרפואית לקראת קורס הצלילה תתבצע לפני תחילת הקורס, ובכל מקרה לפני שלב אוויר דחוס.
8. לא יאשר רופא הצלילה בדיקה רפואית על תנאי ולא יחתום על אישור תקינותה, אלא אם כן בדק את כל המסמכים הנחוצים, המעידים גם הם על תקינותה של הבדיקה.
9. רופא צלילה המבקש לשקול כשירות לצלילה של נבדק הסובל ממצב רפואי הפוסל לצלילה לפי מסמך זה, יכתוב חוות דעת מנומקת, יצרף אישורים מתאימים ויציגם בפני היועץ הרפואי של הרשות. היועץ הרפואי יחליט באם לבדוק את המועמד באורח אישי או לקבוע החלטתו על סמך המסמכים הכתובים בלבד.
10. לאחר כל פציעה, מחלה או אשפוז העלולים לפסול מצלילה על הנבדק להציג את המסמכים הנוגעים בדבר בפני רופא צלילה, שיחליט על כשירותו.
11. לאחר אישור הנבדק לצלילה, ייתן רופא הצלילה בידו אישור כשירות לצלילה. את טופס הבדיקה עצמו ועליו חוות דעתו ישמור רופא הצלילה בתיוק אצלו למשך 7 שנים לפחות.
12. אם פסל רופא הצלילה נבדק באורח זמני או קבוע, יעביר לרשות את טופס הבדיקה הרפואית, תוך ציון סיבת פסילתו של המועמד, ומשך זמן הפסילה באם זו הנה זמנית.
13. על הנבדק להציג בפני מועדון הצלילה את אישור הבדיקה הרפואית, לפני תחילת קורס הצלילה ולהצהיר אם חל שינוי כל שהוא במצבו הבריאותי מאז הבדיקה.
14. נבדק שנפסל לצלילה רשאי לערער על כך בפני היועץ הרפואי דל הרשות. היועץ יבקש מסמכים רפואיים כהבנתו, יתייעץ עם מומחים בתחום הספציפי באם ימצא לנכון, ומשקבע את החלטתו, תהיה זו סופית וללא זכות לערעור נוסף. 
    

ג. מערכת קרדיווסקולרית:

פסילה תמידית:

1. כל מחלת לב המגבילה את מצבו של הנבדק לעמוד במאמצים גופניים קשים.
2. מחלת לב איסכמית או מצב לאחר אוטם שריר הלב, למעט אם התקיימו כל התנאים הבאים:
• בדיקת מאמץ תקינה עד 12 מטס לפחות
• אקו לב או מיפוי או צינטור מראה תפקוד תקין של המיוקרדיום
• החולה אסימפטומטי לחלוטין (אינו סובל מכאבים בחזה או מקוצר נשימה גם במאמץ)
• חוות דעת קרדיולוג בכיר המאשרת הנ"ל וכשירות לצלילה
• חוות דעת קרדיולוג כנ"ל מדי שנה
• בחולה שעבר ניתוח לב פתוח לביצוע מעקפים:  גם צילום בית החזה תקין או לכל היותר מראה סגירת סינוסים קוסטופרניים, ללא נזק פלוירלי נרחב וללא כל נזק פרנכימטי ריאתי.
3. מומי לב מולדים (כגון מומים במחיצות הלב, דוקטוס ארטריוזיס, דלף עורקי ורידי ריאתי, הצרות אבי העורקים, הצרות תת מסתמית של אבי העורקים – IHSS )
• מחלת לב מסתמית הגורמת הפרעות קליניות ו/או המודינמיות.  מחלת מסתם מיטרלי אסימפטומטית, עם תפקוד לב תקין וללא טיפול נוגד קרישה – אינה פוסלת, אך נדרש אישור מחודש של קרדיולוג מדי שנה או שנתיים, לפי פסיקת רופא הצלילה.
• צניחת מסתם מיטרלי, לבד אם אין כל סיפור של הפרעות קצב או הפרעות תפקודיות, וארגומטריה ואקוקרדיוגרפיה תקינים, או צניחה קלה באקו, שהנה אסימפטומטית (אקו לב כל שנתיים חובה).
5. קוצב לב:  ניתן לאשר אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
• תפקוד מיוקרדיום תקין
• קוצב תקין
• החולה אינו מקבל טיפול נוגד קרישה
• אין מחלקה כלילית פוסלת
• הקוצב אושר רשמית על ידי היצרן לצלילה עד עומק נתון
• אישור רופא הרשות
6. מצב לאחר ניתוח לב מכל סוג:  לאישור רופא הרשות
7. מצב לאחר MYOCARDITIS, PERICARDITIS – לאישור רופא הרשות.
8. קרדיומיופטיה מכל סוג – לאישור רופא הרשות
9. מחלת כלי דם היקפיים (PVD), לאישור רופא הרשות.
10. שימוש קבוע בנוגדי קרישה
11. מצב לאחר מאורע תסחיפי עורקי או ורידי.  מאורע על רקע טראומטי – לאישור רופא הרשות.
12. אק"ג או ארגומטריה פתולוגיים, למעט חסם בצרור ההולכה הימני בנבדקים צעירים אסימפטומטיים, או חסם פרוזדורי חדרי מדרגה ראשונה ללא עדות קלינית למחלת לב וארגומטריה תקינה.
• הפרעות קצב, למעט סינוס אריטמיה ופעימות מוקדמות הנעלמות במאמץ
• כל עדות לאיסכמיה כללית
• תסמונת WOLF PARKINSON WHITE – למעט במצבים קלים ללא סימפטומים המפריעים תפקודית, או לאחר טיפול אלקטרופיזיולוגי מוצלח.  אישור קרדיולוג חובה וכן אישור חוזר מדי שנתיים.
• הפרעות קצה מהירות או איטיות (TACHY או BRADYARRHYTHMIA), עם סיפור של איבוד הכרה או הפרעה תפקודית משמעותית בעת האירוע.

13. יתר לחץ דם עורקי:

• לחץ דם סיסטולי מעל 160 ו/או דיאסטולי מעל 95 מ"מ כספית בבדיקות עוקבות.
• טיפול בתרופות אנטיהיפרטנסיוויות, למעט טיפול במשתנים ו/או חוסמי ACE ו/או חוסמי רצפטור לאנגיוטנסין ו/או חוסמי רצפטור אלפא, המוריד את לחץ הדם לערכים מתחת לאמור לעיל. וללא עדות להיפטרופיה של חדר שמאל.
• טיפול בחוסמי רצפטור ביטא ותעלות סידן – מחייב ארגומטריה תקינה עד 12 מטס לפחות.

14. תת לחץ דם תנוחתי (ORTHOSTATIC HYPOTENSION) עם ירידת לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ביותר מ- 20 מ"מ כספית במעבר משכיבה לעמידה.
הערה:

• לחץ הדם יימדד הן בשכיבה והן בעמידה.
• לנבדקים שלחץ דמם הסיסטולי הנו מעל 140 ו/או הדיאסטולי מעל 90 מ"מ כספית, מומלץ לעבור ארגומטריה.

פסילה זמנית:

1. מצב לאחר דלקת ורידים שטחית עד 6 חודשים לאחר האירוע.
2. דלקת ורידים עמוקה: להחלטת היועץ הרפואי של הרשות 6 חודשים לאחר החלמה מלאה וללא סיפור של תסחיף לריאות.
3. מבחן RUFFIE עם ציון הגבוה מ- 14, עד לשיפור הכושר הגופני. (מבחן RUFFIE כולל)
4. SBE: פסילה לשלוש שנים.  חזרה לפעילות לאחר אישור רופא הרשות ובתנאי שבדיקת קרדיולוג תקינה.